שנתיים לאחר המלחמה ששינתה את פני המדינה, ענף הבנייה הישראלי עומד בפני תמורה היסטורית. מהענף שהיה מהתלויים ביותר בכוח אדם פלסטיני, צומחת כעת תעשייה יעילה, דיגיטלית, מתוחכמת וממוגנת יותר. המלחמה, שהביאה לשיתוק זמני כמעט מוחלט באתרי הבנייה, הפכה לזרז של שינוי מבני עמוק: גיוס עובדים זרים, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ותכנון דירות שמוכנות גם לשעת חירום.
עו"ד אילן שלומוביץ במכתב פתוח לראשי הרשויות: "היעדר מיגון איננו גזירת גורל – אלא תוצאה של סדרי עדיפויות. הגיע הזמן לתעדף את בטחון התושבים" האזינו לראיון המלא
נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, בשיחה פתוחה על מצבו של ענף הבנייה תחת אש, החסמים הבירוקרטיים שמאטים מיגון בשכונות ותיקות – והצורך להפוך את ההתחדשות העירונית מתוכנית על הנייר למדיניות לאומית בפועל
בעיצומו של מצב החירום, מהנדס הבניין ערן ג'רפי – איש מילואים בפיקוד העורף ובעלים של חברת PRO הנדסה – ביקר באתר מגורים בעיר רחובות שנפגע באירוע ירי רקטי. לדבריו, המפגש עם ההרס ממחיש שוב עד כמה התחדשות עירונית היא מענהמהנדס הבניין ערן ג'רפי לאחר ביקור באתר שנפגע ברחובות: "התחדשות עירונית היא לא פריווילגיה – היא צורך ביטחוני"
ארגון הקבלנים שרון שומרון הוביל את המהלך מול ראשי הערים ופיקוד העורף • העבודה תתאפשר רק באתרים עם מיגון תקני, בהתאם להנחיות המחמירות של פקע"ר בעקבות המלחמה עם איראן
ליאור זייטלר, מהנדס מבנים ובעלים של חברת א.ל הנדסה, מסביר מדוע הממ"ק – מרחב מוגן קומתי – הוא פתרון אפקטיבי ומוכר למיגון בפרויקטים של תמ"א והתחדשות עירונית, במיוחד לאור אתגרי הביטחון החדשים
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפעול תקין, ניתוח תנועה ושיפור חוויית המשתמש.
המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש זה.
ניתן ללמוד עוד ב־
מדיניות הפרטיות
וב־
מדיניות העוגיות.
